אי אלימות ביוגה

אי אלימות (או בסנסקריט Ahimsha), מתאורת כאחד הערכים הנעלים בסוטרות של היוגה,

ומעודדת אותנו לחיות בדרך בה אנחנו לא פוגעים במחשבה,דיבור או פעולה בכל יצור חי,

כולל עצמנו. בצורתה הטהורה, Ahimsha היא הצורה הגבוהה ביותר של אהבה -

בצורה חיובית וללא תנאים כלפי כל אחד וכל דבר.

בימים קלים וכיפיים, התרגול של אי אלימות נראה קל.

אך כאשר לחץ ופחד מתחילים להופיע, הכוונות הטובות ביותר שלנו מתמוגגות.

בעייני, בימים כאלה שבהם עוד ועוד פאשלות קורות לנו ואנחנו עומדים בפקקים ומתעצבנים ומקללים,

מגיעה ההזדמנות שלנו לבחור אחרת,

איננו יכולים לשלוט במה שקורה לנו,

אך אנו יכולים לשלוט בתגובתנו.

תרגול המדיטציה עוזר לנו, לבחון ולהתבונן בהרגלים מנטליים ורגשיים.

אפשר באמצועתה להבחין במקור של תגובתנו,

אולי בכלל כטריגר עמוק יותר לדברים שקרו לנו בילדות.

זה יכול לעלות כאב ודברים פחות נעימים, אך לבסוף נצליח להתבונן בדפוס מחשבה

שלא משרת אותנו ולהחליף אותו עם מנטרה.

המנטרה שלי משרתת אותי באמצעות אמירות חיוביות ומחזקות (הסבר רחב יותר על זה יהיה בפוסט אחר)

זוהי דרך עוצמתית שמעודדת זרימה חיובית בתודעה, ועוזרת לנו להתחבר לאני הגבוה.

אפילו מדיטציה של חמש דקות מעמיקה את החיבור שלנו עם המקור הפנימי של אהבה אינסופית ותבונה.

ההתחייבות לתרגול יומי של מדיטציה עזרה לי רבות.

בכתובים העתיקים של היוגה מסופר שאם נכבד את ההתחייבות היומיומית הזאת,

לאט לאט, במשך הזמן, המנטרה שלנו והמדיטציה יפתחו שער חדש של תודעה נוכחת

שנקייה מהשלכות וטריגרים של העבר.

בזכות התרגול, הבנתי שבכדי להפסיק להתרגש מכל ביקורת, בין אם היא פנימית או חיצונית,

עליי להרגיש בטוח בעצמי.

אלימות עולה מתוך פחד, ופחד מוביל לחוסר ביטחון,

שגורם לנו להרגיש נפרדים מאחרים, בודדים ובלתי מובנים.

לעומת זאת Ahimsha מכוונת לאחדות שקיימת בבריאה,

בה ברמה הכי עמוקה, אנחנו כולנו אחד.

מודעות זו מתגלה כאשר מעמיקים בתרגול הרוחני.

בבחירתנו לחיות יותר בהרמוניה עם הסביבה ובהרגשת אחדות עם הסביבה,

אישיותינו מתרחבת, ואנו נהיים נדיבים יותר, אוהבים ,סולחים,

ומלאים בחמלה.

אנחנו מבינים שכאשר אנו פוגעים באחרים, אנחנו גם פוצעים את עצמנו.

וכאשר אנו לא דואגים לעצמנו, אנחנו גם משפיעים בצורה שלילית על הסביבה שלנו.

כלל שנקבל ונהנה יותר מעצמנו, עם כל הפגמים והמוזרויות,

כך נוכל יותר לקבל את האחר,

אפילו אם הוא נוהג על 40 קמ״ש במסלול השמאלי 😅.

אנחנו לא קדושים מעונים

זה לא אומר שאנחנו אמורים להיות קדושים מעונים,

ולהתעלם מהצרכים שלנו בשביל לדאוג לאחרים.

היה משל שקראתי, בו מדובר על נחש פצוע וחבול שהגיע לבקר את החכם שהציע

לו לתרגל Ahimsha בזמנו: ״אמרתי לך לא לנשוך, אך לא אמרתי לך להפסיק להשמיע את קולך ולשונך״

כאשר מושגת שליטה בAhimsha, נאמר ביוגה סוטרה,

אנו מרוויחים את כוחה של השלווה, וכל מי שבנוכחות אדם כזה מרגיש שלו.

על ידי דאגה לצרכינו באופן מאוזן וברור, אנחנו הופכים לבריאים, מאושרים ורגועים יותר.

ושם, מהמקום של איזון ואחדות, אנחנו רוצים להתרחב אל אחרים -

למשפחתנו, חברינו, הקולגות, הקהילה, כדור הארץ ואפילו יריבינו, בשירות אוהב וחומל.

זו Ahimsha בפעולה.